דף הבית » מהפכה של שמחה: כך חוגגת פורטוגל את היום שבו הפכה מדיקטטורה לדמוקרטיה

 

ה-25 באפריל הוא אחד התאריכים הכי חשובים בפורטוגל, המסמן את היום שבו הפכה המדינה מדיקטטורה לדמוקרטיה. מדי שנה ביום הזה פורטוגל לובשת חג, וכל התושבים והתיירים מוזמנים למסיבות ענק, הופעות ומוזיקה משובחת, לצד טקסים ממלכתיים ומעונבים יותר. כל מה ששווה לדעת על "יום המהפכה", וכיצד פרחי ציפורן אדומים קשורים אליו.

מעבר לנופים עוצרי נשימה, כדורגל טוב ויין משובח, אנחנו מכירים את פורטוגל כמדינה דמוקרטית ומתקדמת, אך לא תמיד היה כך. למעשה, עד אפריל 1974 התקיימה במדינה דיקטטורה, שהחלה ב-1932 עם עלייתו של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר לשלטון. בשנות כהונתו שלטה פורטוגל במושבות באפריקה ובמזרח אסיה, וסירבה בכל תוקף להעניק להן עצמאות. רצה הגורל וסלזאר לקה באירוע מוחי ונפטר, אך גם מי שתפס את מקומו בשלטון, מרסלו קייטנו, לא הביא לפורטוגלים בשורה חדשה והמשיך את הקו הדיקטטורי של קודמו בתפקיד.

פרחים בקנה

השינוי הגיע מצד קציני צבא צעירים, שהחליטו שנמאס להם מהדיקטטורה, מהסגירות של פורטוגל לעולם החיצון ומהשליטה הקולוניאלית, והם אלה שהובילו את ההפיכה הצבאית, שהגיעה לשיאה ב-25 באפריל 1974 והפכה את פורטוגל למדינה הדמוקרטית שאנחנו מזהים היום. כשחושבים על הפיכה צבאית מיד קופצות לראש תמונות של ירי והרוגים, אבל הקצינים הצעירים בפורטוגל הוכיחו שאפשר לעשות הפיכה בלי שפיכות דמים, ולהפיל את השלטון גם עם פרחים בקנה: במקום מחסנית, הכניסו החיילים פרחי ציפורן אדומים בקני הרובים שלהם, כסימן למהפכה השקטה נטולת האלימות שהם מתכננים, והאזרחים התבקשו לצאת גם הם לרחובות כשהם מחזיקים בפרחים הללו כתמיכה בשינוי. אין ספק, מהפכה מעולם לא הריחה טוב כל כך.

הכל התחיל משיר באירוויזיון

פרחי הציפורן אחראיים גם לשם הכי מזוהה עם המהפכה הזו, "מהפכת הציפורנים", שגרמה להפלת השלטון הדיקטטורי בפורטוגל, אחרי למעלה מ-40 שנה. אגב, כמו לכל מהפכה טובה, גם לזו יש שיר שמזוהה עמה, או יותר נכון שניים – הרגע הרשמי שהתחיל את ההפיכה היה השיר "אחרי הפרידה" של זמר מקומי בשם פאולו דה קרבליו, שייצג את פורטוגל באותו חודש בתחרות האירוויזיון, וסימן את תחילת המהפכה עבור הגנרלים. כששיר נוסף, של הזמר המקומי זקה אפונסו ("גרנדולה, וילה מורנה") הושמע ברדיו הפורטוגלי בליל ה-25 באפריל, זה היה הסימן של הגנרלים, בתיאום מראש עם החיילים, לצאת עם הרובים והפרחים לרחובות.

מסיבות, הופעות ושאר חגיגות

מאז ועד היום, מדי שנה, נחגג יום המהפכה בפורטוגל ב-25 באפריל, שידוע גם בשם "יום החירות", ונחשב לאחד הימים החשובים והחגיגיים ביותר במדינה. אם אתם מתכננים להגיע לפורטוגל בתקופה הזו, תכינו את עצמכם ליום של חגיגות, שמתחיל ערב לפני עם מסיבות והופעות שנמשכות לתוך הלילה. ביום המהפכה עצמו, שהוא יום חופש לאומי, רוב העסקים סגורים, וכל הערים נצבעות אווירת חג מיוחדת – חוץ ממסיבות מטורפות והופעות רחוב עם אמנים מקומיים ודי.ג'יי שמנגנים סטים חיים, מתקיימים ברחבי הערים מצעדי חיילים במדים ייצוגיים וטקסים ממלכתיים. ואיך לא, ביום הזה בכל מקום אפשר למצוא מי שימכור פרחי ציפורן אדומים.

ואם מעניין אתכם לדעת עוד קצת על המהפכה הגדולה של פורטוגל, בין המסיבות להופעות תוכלו לבקר במוזיאון המהפכה שנמצא בליסבון בשכונת שיאדו, ולחזות בחפצים ובסיפורים מאותם ימים היסטוריים. וזה לא הזכר היחיד למהפכה בפורטוגל: הגשר האדום הוותיק מעל נהר הטז'ו (כן, זה שמזכיר את גשר שער הזהב של סן פרנסיסקו) ומחבר בין חלקה המערבי של ליסבון והעיר אלמדה, נקרא במקור גשר אנטוניו סלזאר, על שם המנהיג הדיקטטור, אך אחרי המהפכה שונה שמו הרשמי ל- "גשר ה- 25 באפריל". חייבים להודות שזה גם יותר קליט.

נגישות