אזרחות פורטוגלית

מי זכאי לאזרחות פורטוגלית?

מי שהוריהם או סביהם הגיעו מאחת המדינות המזכות, או ששם המשפחה שלהם מופיע ברשימות הפורטוגליות. על מגיש הבקשה לאזרחות פורטוגלית להיות יהודי מעל גיל 18 וללא עבר פלילי.

יתרונות למחזיקי דרכון פורטוגלי

כניסה למאות מדינות ברחבי העולם ללא צורך באשרה (כולל ארה"ב!) 

מחזיקי דרכון פורטוגלי – אירופאי אינם נדרשים באשרה (ויזה) בכניסה לארה"ב ולמאות מדינות בעולם.

מעבר חופשי בין ארצות האיחוד האירופי

בעלי דרכון פורטוגלי אינם נדרשים לאשרת שהייה באף אחת ממדינות האיחוד האירופי, ויכולים לעבור באופן חופשי,  בקלות ובנוחות בין מדינות האיחוד, כולל תורים מקוצרים במעברי גבול ושדות תעופה.

עבודה, מגורים ופיתוח קריירה באיחוד האירופי  

אזרחות אירופאית מאפשרת למחזיק בה לעבוד ולגור בכל אחת  ממדינות האיחוד האירופי ללא צורך באשרת שהייה מיוחדת, לרבות כל ההטבות הסוציאליות הרלוונטיות לאזרחי האיחוד.

הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בפורטוגל

בעלי אזרחות פורטוגלית-אירופאית זכאים לפתוח חשבונות בנק באיחוד האירופי עם כל ההטבות הסוציאליות המגיעות לאזרחים, ולקבל מספר NIF המהווה חלק עיקרי בקבלת מימון מהבנקים לטובת השקעות נדל"ן, מסחר ועוד.

לימודים והתפתחות אקדמית

סטודנטים בעלי אזרחות אירופאית המעוניינים לצאת ללימודים לתארים ראשונים או לתארים מתקדמים בפורטוגל או בכל אחת ממדינות האיחוד, זכאים לסבסוד מלא או חלקי ללימודים באוניברסיטאות ציבוריות נחשבות ברחבי האיחוד.

אזרחות פורטוגלית לילדים
ילדים שיוולדו לאחר קבלת האזרחות של הוריהם, ייחשבו אוטומטית לאזרחים פורטוגליים, ללא צורך בהליך בירוקרטי. קטינים עד גיל 14 יוכלו לגשת לתהליך רק לאחר קבלת האזרחות של אחד מהוריהם. וקטינים מעל גיל 14, יוכל לגשת לתהליך רק לאחר הגיעם לגיל 18 ולהתחילו כבוגרים.

ארצות המוצא העיקריות המזכות
באזרחות פורטוגלית הן:

מרוקו, אלג’יר, טוניס, לוב, מצרים, יוון, טורקיה, בולגריה,
ארצות הבלקן, סוריה, לבנון, עיראק, תימן ודרום אמריקה.

למה דווקא עכשיו אזרחות פורטוגלית

איך הכל התחיל

בשנת 1481 החלה לפעול בספרד האינקוויזיציה שפעלה ליצירת חברה נוצרית קתולית בממלכת ספרד. מנהיג האינקוויזיציה תומאס דה טורקמדה סבר כי המיעוט היהודי שנותר בספרד משפיע לרעה על תהליכי הגיור של המתנצרים החדשים ועוזר להם לשמור על מנהגי דתם הישנה. בכך, שכנע את המלך פרננדו ואשתו איזבלה ב-1492 להוציא צו שיורה על גירוש כל יהודי ספרד.

הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בשטחי הממלכה, כשהוצבה בפניהם הברירה להתנצר או לעזוב. היות ומרבית היהודים בחרו לשמור את אמונתם, שמו חוקי האינקוויזיציה קץ לנוכחות היהודית בחצי האי האיברי, וגרמו לגירוש ההמוני של יהודי ספרד. 

המגורשים מספרד פנו תחילה למדינה השכנה – פורטוגל, אך המלכים הקתוליים, יוזמי הגירוש, התנגדו לכך שפורטוגל תהווה מקלט לבורחים מהאינקוויזיציה הספרדית. אלו השיאו את בתם איזבלה מאסטוריאס, למנואל הראשון, מלך פורטוגל, והתנו עימו כי מדינתו לא תעניק מקלט לאנוסים הבורחים.
כ-5 שנים לאחר מכן, גורשו גם יהודי פורטוגל.

כ-300 אלף היהודים שחיו אז בספרד ובפורטוגל חויבו לעזוב את בתיהם ורכושם, אלפים נמכרו כעבדים וילדיהם הוטבלו לנצרות בצו המלך.

500 שנה מאוחר יותר החליטה פורטוגל לתקן את העוול ההיסטורי, באמצעות תיקון לחוק האזרחות הפורטוגלי, שנכנס לתוקפו ב-2015 ומקנה כיום לצאצאי המגורשים מהמדינות המזכות – זכאות לאזרחות פורטוגלית.