10.11.2019  09:59  אנו שמחים לבשר לך על שירות ייחודי ללקוחות פורטוגליס - האזור האישי VIPortugalis

דף הבית » גלגולם של יהודי פורטוגל: "כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם"

הקהילה היהודית בפורטוגל ידעה ימים קשים תחת שלטון האינקוויזיציה ולמעשה כמעט נכחדה. אולם, מתחילת המאה הקודמת היהודים בפורטוגל פורחים, ולקהילה מתווספים ישראלים שבחרו לחיות במדינה שטופת השמש

ליהדות בפורטוגל פנים רבות: צאצאים למשפחות אנוסים ששומרים על מסורת עתיקה, בתי אב של משפחות ממרכז אירופה שעצרו בה כשנמלטו מערבה במלחמת העולם השנייה, יהודים שהיגרו מאפריקה במטרה למצוא חיים טובים יותר, וקהילה פורחת של ישראלים שקבעו בה את ביתם. מאחורי המגוון הזה מסתתרת היסטוריה בת אלפי שנים של קהילה שידעה עליות ומורדות – וזכתה להכרה לאחר עשרות שנים של חיים בסתר.

לא תמיד פורטוגל האירה פנים ליהודים כמו בימינו, אבל טוב לדעת מעט מן ההיסטוריה, משום שיש לה השפעה על ההווה.

גירוש ספרד הגדיל את הקהילה

כבר במאה ה-12 פרחו קהילות ברבעים יהודיים בליסבון ובז'ה וסנטרן, ובמאה ה-13 המלך אפונסו השלישי אף ניסה לנצל את קשריהם הכלכליים לפיתוח המדינה. גורל היהודים השתנה מן הקצה אל הקצה עם פרוץ המגפה השחורה בשנת 1347, שגבתה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, ובאירופה לבדה חיסלה יותר מרבע האוכלוסייה. המגפה הקטלנית שכוחת המרפא גרמה לכאוס בכל מקום בו הכתה, אחד מהם היה הבירה ליסבון, שם נערכו פרעות ביהודי ליסבון בשנת 1349 בטענה שהביאו את המגפה השחורה לעיר, זו למעשה היתה יריית הפתיחה לתחילת הכחדתה של הקהילה.

ב-1492 החל גירוש יהודי ספרד. באותה העת מנתה קהילת היהודים בפורטוגל כ-30 אלף איש, אך עם הגירוש, רבים מיהודי ספרד בחרו להשתקע בפורטוגל השכנה, והקהילה גדלה ב-70 אלף איש. באותה העת שיעור היהודים בפורטוגל הגיע ל-10% מהאוכלוסייה. הגידול במספר היהודים הדאיג את השלטונות והם הגבילו את מספר בתי האב של מגורשי ספרד שהורשו להישאר במדינה ל-600 בלבד, אשר נדרשו לשלם כופר לשלטון, במסגרתו נלקחו מהם ילדיהם למטרות עבדות במדינות הקולוניאליסטיות של פורטוגל ביבשת אפריקה. רוב הילדים היהודים לא שבו.

ממירים את דתם

בשנת 1496 נשא המלך מנואל הראשון את איזבל, בתם של פרננדו השני ואיזבלה מלכי ספרד, ובמסגרת הסכם הנישואין הוא התחייב לגרש את היהודים מפורטוגל. אולם, באותה תקופה החלה פורטוגל לפרוח והמלך היה מעוניין ביכולותיהם, בקשריהם ובכספם של היהודים. בלחץ הספרדים הוא הוציא צו גירוש ליהודים, אך במקביל ביצע פעולות להמרה גורפת של כל היהודים לנצרות. חלקם הגדול של היהודים המומרים לא אימצו את הנצרות והמשיכו לשמור על יהדותם בסתר, כאנוסים.

על אף היות הנצרות דת מיסיונרית, המרת הדת של היהודים לא התקבלה יפה בקרב האוכלוסייה הנוצרית. בנוסף, הצלחת היהודים בחברה הפורטוגלית מבחינה כלכלית, השכלתית ותפיסת עמדות כוח שלטוניות, גרמה לתסיסה בקרב הנוצרים המקומיים, וחברי הקהילה היהודית סבלו מהסתות קשות. הדברים הגיעו לנקודת רתיחה בשנת 1506 כשהכתה מגפה בליסבון, המלך נמלט אל מחוץ לעיר, הסדר הופר וההמון הזועם טבח בקהילת "הנוצרים החדשים", כלומר היהודים, במה שייקרא "פוגרום ליסבון". רבים מהיהודים נמלטו מפורטוגל למרוקו, סלוניקי, אמסטרדם וריו-דה ז'נרו.

חוזרים חזרה

לאחר שבוטלו חוקי האינקוויזיציה, מתחילת המאה ה-19, החלו להגר חזרה לפורטוגל יהודים דוברי ספרדית מצפון מרוקו, ומטנג'יר, שהיו צאצאים של משפחות האנוסים שגלו ממנה ובאו חזרה לחפש אחר חיים טובים יותר. הקהילה היהודית קיבלה מעמד חוקי בשנת 1912, וב-1917 התגלתה קהילה צאצאי אנוסים ששמרו על יהדותם בסתר בכפר בלמונטה בצפון המדינה. בעיירה מוצב שלט: "כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד, כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם, ומתוך העבר יקום העתיד".

במקביל, בתחילת המאה הקודמת החלה התעוררות בקרב צאצאי האנוסים והקהילה היהודית בפורטו הוקמה מחדש על ידי קצין בצבא פורטוגל – ארתור קרלוש דה בארוש באשטו, בן למשפחת אנוסים שהקים בעיר את בית הכנסת כדורי.

במהלך מלחמת העולם השנייה הגיעו לפורטוגל פליטים רבים בדרכם מערבה ובסוף המלחמה חיו בה כ-400 יהודים בעלי מעמד תושבי קבע וכ-650 במעמד פליטי מלחמה. כיום חיים בפורטוגל אלפי יהודים בודדים בלבד, רובם מתגוררים בליסבון, בבלאמונטה, בפורטו ובחבל אלגארב שבדרום. במקביל חיים בפורטוגל מספר רב של צאצאי אנוסים שלא חזרו ליהדות על אף שורשיהם. ההערכה היא שבעורקיהם של יותר מחמישית מתושבי פורטוגל זורם דם יהודי – דבר שמסביר, בין היתר, את שיעור האנטישמיות הנמוך במדינה.

הנשיא לשעבר ז'ורז'ה סמפאיו (כיהן ב-1996-2006), היה יהודי מבחינת ההלכה, ובן דודו היה נשיא הקהילה היהודית בליסבון. סמפאיו טען שהוא "גאה בהיותו צאצא למשפחה יהודית", למרות שאינו מרגיש יהודי באמונתו והגדיר את עצמו כחסר דת. 

הישראלים מצטרפים לקהילה

אל הקהילות היהודיות בפורטוגל מצרפות בשנים האחרונות קהילות של ישראלים שירדו מהארץ ובחרו לחיות בפורטוגל. הסיבות העיקריות בבחירה בחיים במדינה הן עלויות המחיה והנדל"ן הנמוכות בה, האווירה הרגועה, מזג האוויר הנוח וכמובן בזכות החוק מ-2015 שמאפשר ליהודים רבים ששורשיהם בארצות צפון אפריקה ומדינות הבלקן, להוציא אזרחות פורטוגלית-אירופית בקלות יחסית.

חלק מהמהגרים הישראלים נשארים בערים, אולם חלק מהם בחר להתיישב בחוות חקלאיות באיזור אודמירה שבדרום המדינה. בדף הפייסבוק המיועד לישראלים החיים בפורטוגל חברים היום למעלה מ-4,400 איש, אך ההערכה היא כי כמה מאות עברו להתגורר במדינה וקיבלו דרכון פורטוגלי. בשווקים שונים במדינה ניתן למצוא דוכנים למכירת פלאפל, חומוס ומלאבי שמופעלים על ידי ישראלים תושבי המקום.