דף הבית » מה אוכלים בפורטוגל?

המטבח הפורטוגזי הוא אחד המטבחים האקלקטיים והמעניינים בעולם. הסיבות לכך הן העושר והגיוון של המקורות עליהם מושתת המטבח הזה, אקלקטיות שדומה במידה רבה לעושר של מקורות המטבח הישראלי. מחד, פורטוגל נהנית מגאוגרפיה אסטרטגית וייחודית, ומאידך, יש לה עבר פוליטי מרשים שכלל ריבונות על קולוניות רבות ברחבי העולם. המטבחים האפריקניים, למשל, התמזגו בקולינריה הפורטוגזית בדומה לאופן שהמטבח ההודי התמזג בקולינריה הבריטית. כיום, פורטוגל גובלת בחצי האי האיברי ומושלת על מספר איים באוקיינוס האטלנטי.

התוצאה: מטבח אקלקטי, צבעוני ומגוון שמקורות החלבון בו נשענים במידה רבה על עולם הים.

עובדה : פורטוגל מחזיקה בשיא צריכה עולמית של דגים ופירות ים לנפש.

דגים ופירות ים

הדג הפורטוגזי הלאומי הוא הבקאלה. הוא כל כך פופולרי ואהוד על הפורטוגזים, שהם יכולים לאכול אותו ממש כל יום בשנה, באינסוף וריאציות ומצבי צבירה. ההגשה המסורתית של הדג נקראת Bacalhau à brás – קרעי בקאלה מטוגנים יחד עם תפוחי אדמה, בצל וביצה מקושקשת. מוגש עם זיתים שחורים מפוזרים מעל ופטרוזיליה קצוצה.

גם פירות הים, כאמור, מאד נפוצים כאן. Arroz de Marisco היא מנת דגל אהובה ונפוצה מאד שמורכבת מאורז עם שפע של פירות ים. בדרך כלל תמצאו במנה שילוב של סרטנים, צדפות, שרימפס ומולים שמתחברים לאורז באמצעות לא מעט רוטב המתובל בטעמים פורטוגזיים אופייניים; הרבה שום, פטרוזיליה ופירי-פירי, תעבורת התבלינים הפורטוגזית המסורתית שמורכבת מפפריקה ועוד כמה הפתעות. טעים!

בשר

הפורטוגזים אמנם רואים בדגים ובפירות הים את האוכל הלאומי שלהם אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים בשר, ההפך הוא הנכון. הפורטוגזים מחבבים מאד מאכלי חורף, תבשילים כבדים ובשריים שבושלו לעילא ומוצו טעמיהם. כזאת למשל היא מנת ה Cozido à Portuguesa המסורתית. כמו הרבה מאכלים מסורתיים, מקור התבשיל הוא מימים צנועים יותר בהם חומרי הגלם היו מצומצמים ובלתי צפויים. תפוחי אדמה מבושלים, גזרים, כרוב, שעועית ועלים ירוקים אליהם היו מוסיפים בקר, עגל, נקניקיות, נקניקים או מה שהיה זמין, בקיצור. בחלק מהמסורות נהוג להוסיף לתבשיל בשר חזיר.

Franco no Churrasco (או chicken piri-piri) הוא הגרסה הפורטוגזית ל fried chicken שכולנו כל כך אוהבים. השמועה אומרת שמקורה של המנה הזו הוא ממוזמביק האפריקאית שהייתה אף היא קולוניה פורטוגזית בעבר. אין כאן יותר מדי התחכמויות, עוף בגריל עם תערובת פירי-פירי שכבר הזכרנו כאן. מקבילה ישראלית לפירי-פירי היא למשל ראס אל חנות או בהרט; תעבורת תבלינים המורכבת מתבלינים נפוצים ואהובים על המטבח המקומי ומשמשת עבור שורה ארוכה של מזונות ותבשילים. את העוף המטוגן בפירי-פירי אוהבים המקומיים לאכול לצד בירה קרה או כוס יין לבן.

קינוח

תכירו את הפסטל דה נטה – המאפה הלאומי של הפורטוגזים. כמו שלנו יש את המלבי או את הכנאפה שאופנתי לאחרונה? להם יש את הפסטל דה נטה, ומה נאמר לכם? הפורטוגזים לא פראיירים. מדובר בקינוח פשוט מאד וטעים מאד, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. ניסינו לפענח מה המקבילה שאנו מכירים לפסטל דה נטה, חייבים להודות שהתבלבלנו מעט. האם זה קרמנשיט? זה קרם ברולה? זה כנראה משהו באמצע. הפסטל דה נטה הוא מאפה שעשוי מבצק עלים וממולא בדרך כלל בקרם פטיסייר טרי בניחוחות וניל. תוכלו למצוא אותם בדוכנים, מאפיות, בתי קפה, מסעדות ובכל מקום בעצם. אל תנסו להתנגד לזה, אתם עומדים להתמכר.

אוכל רחוב

הראו לנו אוכל רחוב של מדינה ונספר לכם את הסיפור שלה. מה הסיפור הפורטוגזי? אז קודם כל, הפורטוגזים אוהבים את החיים הטובים. הם לא בלחץ, הם לא ממהרים. בעוד שבהרבה מדינות נהוג ומקובל לאכול on-the-go, בליסבון ובפורטוגל בכלל אתם תראו את הלחץ הזה הרבה פחות. המנטליות כאן היא לא למהר. גם אם בא לכם לאכול איזה סנדביץ' או מאפה קטן, ברוב המקרים, הפורטוגזים יעדיפו לעשות עצירה קטנה בבית קפה מקומי כדי להנות מהפינוק שלהם עד הסוף. סנדביצ'ים אהובים הם, למשל, ה bifana: רצועות בשר לבן מטוגן בשום ויין לבן בתוך לחם לבן דחוס שקולים קלות. למי שלא שומר כשרות, מדובר במאנצ' לילי מוצלח במיוחד לאור היכולת של המאכלים הללו לספוג היטב אלכוהול.

ה Castanhas Assadas, הוא אוכל רחוב מסורתי שאהבנו במיוחד. ערמונים חמים המבושלים עד שהקליפה נפערת. כשמתחילים לראות אותם צצים ברחובות, יודעים שהחורף הגיע.

אוכל כשר

כפי שראיתם עד כה, פירות ים ובשר לבן הם חלק מהותי מהמטבח הפורטוגזי. יחד עם זאת, חשוב לציין שבפורטוגל קהילה יהודית גדולה ואי לכך קיימים ביקוש ומודעות לנושא של אוכל כשר. בליסבון, למשל, לא מעט מסעדות כשרות ויש גם בית חב"ד שניתן להגיע אליו הן לארוחות (כמו ארוחת שישי למשל) והן על מנת להתייעץ ולקבל הכוונה אל עסקים שומרי כשרות מומלצים.

עוד באוכל הכשר המחבר ליהדות בתקופת גירוש ספרד היא הנקניקייה היהודית "אליירה"  Alheira, נקניקיית בשר עוף בתחפושת של בשר חזיר. האנוסים באותה תקופה היו תולים בחלונות את הנקניקיות הללו במטרה להוכיח לאינקוויזיציה שהם נוצרים טובים.

כתבות נוספות